1. |
כרמי 1
00:36
|
|||
|
לערבים ספרותיים יש מתכונת פחות או יותר מקובלת, חתן השמחה יושב מבויש בקצה השולחן, לאט לאט ראשו כורע תחת נטל זרי הדפנה, או שהוא יושב כמו שור לטבח יובל, בסוף הערב הוא גועה כמה מילים ושירים. ובכן, כדי לשנות מן המטבע הזאת התנדבתי להיות גם המנחה וגם קטעי הנגינה, או קריאות הביניים.
|
||||
2. |
כאן הקברניט
05:46
|
|||
|
Please fasten your seat belts.
What else can I say
before the first sparks rise
from the battered runway?
Thank you, Join us again.
כָּאן הַקַּבַּרְנִיט.
אֲנַחְנוּ טָסִים בְּגֹבַהּ רַב מָאֹד.
בַּמְּרוֹמִים הָאֵלֶּה
אֵין שַׁחַר לְאַקְלִים וּזְמַן.
אֲנַחְנוּ גּוֹנְבִים אֶת הַגְּבוּלוֹת.
מִיָּמִין – הַיָּם הַשָּׁחֹר.
מִשְּׂמֹאל – הַיָּם הָאָדֹם.
אַתֶּם רַשָּׁאִים לְעַשֵּׁן
וּלְהִתְפַּרְקֵד.
שְׁעוֹן הַקַּיִץ מְצֹעָף שְׁלָגִים.
שְׁעוֹן הַחֹרֶף פּוֹרֵחַ כְּשָׁקֵד.
שְׁעוֹן הַחוֹל מוֹנֶה אֶת הַגַּלִּים.
שְׁעוֹן הַצֵּל מֵאִיר פָּנִים לַסַּהַר.
הַצֶּוֶת הַנֶּאֱמָן עוֹמֵד לִרְשׁוּתְכֶם.
מֵעֲלֵיכֶם – מַסֵּכוֹת הַחַמְצָן.
בַּמְּרוֹמִים הָאֵלֶּה
כָּל הֲבָרָה נִשְׁמֶרֶת לְעֵדוּת.
יִנְעַם לָכֶם.
גַּם הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלָּכֶם נֶאֱצָרוֹת
בַּקֻּפְסָה הַשְּׁחֹרָה.
שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, בְּלוּלֵי אֵשׁ וָמַיִם.
מִיָּמִין – הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה.
מִשְּׂמֹאל – יָם הַשַּׁלְוָה.
הַכְּאֵב הַחַד בָּאָזְנַיִם יַחֲלֹף.
הָרַעַשׁ שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים
אֵינֶנּוּ צְעָקָה שֶׁל אֶרְאֵלִים;
הוֹרַדְנוּ אֶת הַגַּלְגַּלִים.
נָא לְהַדֵּק אֶת הַחֲגוֹרוֹת.
מָה עוֹד אַסְפִּיק לוֹמַר לָכֶם
לִפְנֵי שֶׁיִּפְרֹץ הַגֵּץ הָרִאשׁוֹן
מִן הַמַּסְלוּל הֶהָלוּם?
תּוֹדָה, וּלְהִתְרָאוֹת.
יָצָאנוּ בְּשָׁלוֹם וְהִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם.
כָּל הַשְּׁעוֹנִים בִּנְמַל הַתְּעוּפָה,
מַכָּרִים וָתִיקִים, מְצַפִּים לָכֶם.
|
||||
3. |
פגישה ברחוב
03:04
|
|||
|
"בַּעֲלִי מֵת וַאֲנִי עֲצוּבָה.
אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים.
אֲנִי מוֹכֶרֶת כָּל שִׁיר
בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל."
קָנִיתִי "דּוּמִיָּה אִלֶּמֶת"
וְתָחַבְתִּי אוֹתָהּ לְכִיס מְעִילִי.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא אוּכַל
לִזְרֹק אוֹתָהּ. הִיא תִּתְקַמֵּט
וְתִתְרַפֵּט וְתִתְפּוֹרֵר
בַּחֲלֹף הָעוֹנוֹת.
בַּחֹרֶף הַבָּא
אֶשְׁלֶה אוֹתָהּ בְּהֶסַּח-הַדַּעַת.
הַהַפְתָּעָה לֹא תַּפְתִּיעַ אוֹתִי.
גַּם אֲנִי, כָּמוֹהָ, מוֹכֵר.
|
||||
4. |
כרמי 2
00:07
|
|||
|
לפעמים היחס בין מילה למילה נקבע על ידי הצליל, המוזיקה, הקצב , הטון
|
||||
5. |
אלטרואיסט
03:50
|
|||
|
אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בִּי פִּצְצַת זְמַן. כֵּיוָן שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מָה הַמּוֹעֵד,
אֲנִי חוֹמֵק מִפְּגִישׁוֹת פָּנִים אֶל פָּנִים, הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב בְּזִיגְזָגִים.
זִיג – אֲנִי מְנַפְנֵף שָׁלוֹם לְיַלְדִּי וְחוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ בְּרִיצָה.
זַג – אֲנִי מַשְׁאִיר אֶת אִשְׁתִּי בְּמַעֲבָר-חֲצִיָּה וּמְמַהֵר אֶל גַּן צִבּוּרִי
שׁוֹמֵם. הֵם אֲפִלּוּ לֹא יוֹדְעִים שֶׁהִצַּלְתִּי אוֹתָם. אֲבָל כֹּחוֹתַי
כָּלִים מֵרֹב הַצָּלַת נְפָשׁוֹת. בָּרוּר לִי שֶׁבַּקָּרוֹב אֶצְטָרֵךְ
לְפָרֵק אֶת עַצְמִי.
|
||||
6. |
צחוקנו הצעיר
05:13
|
|||
|
(בשיר המולחן סדר הבתים הפוך ובית א' מוקרא באמצע השיר)
א.
זוֹ שַׁלְוָתִי
בִּנְשִׁימָתֵךְ רַכָּה,
זָהֲרֳי –
שָׁדַיִךְ הַנּוֹגְהִים.
שְׂעָרֵךְ רוֹפֵד לֶחְיֵךְ
וְהַבֹּשֶׂם מְשַׂרְטֵט.
עַמּוּד הַשַּׁחַר
הֵיכָלֵנוּ יְכוֹנֵן.
נִשָּׁעֵן.
וְחַמָּה לֶחְיֵךְ
וּצְחוֹקֵךְ צָעִיר.
ב.
שַׁאֲבִי נָגְהֵךְ מִמֶּנִּי.
גֵּוֵךְ שָׁלֵו הַקְרִיבִי-נָא
אֶל גֵּוִי הֲלוּם-לְבָנָה.
צְלוּלָה אַתְּ מִצְּלָלִים,
צֶחָה מִלַּיִל.
עִם שַׁחַר –
פֶּלֶא כָּל הַדֶּרֶךְ.
אַבִּיר צְהוּל-חַיִּים
מוֹשֵׁךְ בִּקְרוֹן-הַקֶּרַח.
זְהָבֵנוּ מִשְׁתּוֹלֵל
– וַלֶנְסִיָּה! וַלֶנְסִיָּה! וַלֶנְסִיָּה! –
|
||||
7. |
||||
|
אֲנִי יָקָר,
מָה הָיִיתִי עוֹשֶׂה בִּלְעָדֶיךָ?
אַתָּה שְׁאֵרִי, אַתָּה כְּסוּתִי,
וּבְהֵאָלֵם קוֹלָהּ –
גַּם עוֹנָתִי.
בִּזְכוּתְךָ אֲנִי יָכוֹל לִשְׁכֹּן עָפָר
וּלְמָחָר - חוּמוּס עִם צְנוֹבָר
בִּזְכוּתְךָ אֲנִי יָכוֹל
לַעֲבֹר בִּשְׁתִיקָה עַל אִמִּי,
לְקַלֵּל אֶת אָבִי-מוֹלִידִי,
לְהִתְגּוֹלֵל עַל אִשְׁתִּי.
בִּזְכוּתְךָ אֲנִי יָכוֹל
לָשֵׂאת, לְהִתְנַשֵּׂא, לְהִתְפַּלֵּשׁ, לְהִתְגָּרֵשׁ
לְהִתְנַקֵּשׁ, לְהִתְנַשֵּׁק, לְהִשְׁתַּנֵּק,
לִצְרֹם וּלְהַנְעִים, לִרְזוֹת וּלְהַשְׁמִין,
לְהִתְכַּחֵשׁ וּלְהַכּוֹת עַל-חֵטְא –
וְהַכֹּל אֱמֶת!
בִּזְכוּתְךָ – הוֹ, לִירִי! –
אֲנִי יָכוֹל לְחַלֵּק אֶת נַחֲלוֹתַי
וּלְהַתִּיז הֲבָרוֹת שֶׁל רִיר
בִּפְנֵי הָרוּחַ וְהַחֲשֵׁכָה.
נ.ב. אֲנִי יָקָר, עִקָּר שָׁכַחְתִּי.
בִּזְכוּתְךָ אֲנִי גַּם יָכוֹל לִשְׁאֹל:
מָה אֶעֱשֶׂה בִּלְעָדֶיךָ?
|
||||
8. |
שיר ערש
04:41
|
|||
|
הַקֵּץ הֵקִיץ. עָלֵינוּ לִישֹׁן.
לֹא נוּכַל לְהִשָּׁאֵר עֵרִים בְּכֹחַ.
אַתְּ זוֹכֶרֶת: הָיִינוּ עֵינַיִם.
לֹא הָיָה שִׁעוּר לָאוֹר
שֶׁיָּכֹלְנוּ לְהָכִיל
עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְהֵעָצֵם.
אַתְּ זוֹכֶרֶת: מַעְיָן מִתְגַּבֵּר.
לֹא הִתְפַּלֵּאנוּ שֶׁמַּלְאֲכֵי-שִׁיר
נִבְרָאִים בְּמַאֲמָר.
עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְהֵאָלֵם.
יוֹם רָדַף לַיְלָה,
וְלַיְלָה הָפַךְ לְרוֹדֵף.
שָׂחַקְנוּ לְצוֹק הָעִתִּים.
עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעוֹת.
הֵקִיץ הַקֵּץ, עָלֵינוּ לִישֹׁן.
שְׂמֹאלֵךְ בִּימִינִי, עַכְשָׁו, לֹא בְּכֹחַ.
|
||||
9. |
בכל עת
03:55
|
|||
|
כַּף יָדֵךְ קְטַנָּה מִֹשֶּלִּי.
אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אֶת גּוּפֵךְ
מִסּוֹף עוֹלָם עַד סוֹף עוֹלָם.
אַתְּ מְדַבֶּרֶת בְֹּשֶקֶט.
אֲנִי ֹשוֹמֵעַ אֶת קוֹלֵךְ
כְּרַעַם לֵילִי עַל פְּנֵי הַיָּם.
הַהַגְדָּלָה מַטּיִלָה מוֹרָא.
אֲנִי קָרֵב, אֲנִי רָחֵק - לַֹשָּוְא;
הָאֹותִיּוֹת פָּשְטוּ צוּרָה.
אֵין בָּךְ מִרְמָה.
אֲבָל אַתְּ אוֹרֶבֶת לִי בְּכָל הַמַּעֲבָרִים,
בֵּין הַֹשְּמָֹשוֹת, בֵּין כֶּלֶב לִזְאֵב.
|
||||
10. |
גט
04:50
|
|||
|
גֵט/ אדמיאל קוסמן
הָעִפָּרוֹן, שֶׁלֹּא כּוֹתֵב, נִקְרָא
לִרְשׁוֹם, בַּשְׁטָר: בְּעֵט (בַּרְזֵל), מִכְוָּה (שֶׁל אֵשׁ).
הַפֶּה, שֶׁלֹּא אוֹמֶר, יִקְרָא: הֲרֵי
אַתְּ, רַק (לִסְתוֹם), לֹא (לְפָרֵשׁ).
הַיָּד, כְּרוּתָה, לְלֹא תְּנוּעָה, קוֹרֵאת בַּכְּתָב
פִּתְאוֹם: אִשָׁה (בּוֹכָה). אִישׁ (מִתְגָּרֵשׁ).
מתוך "מיומנו של מתגרש"/ט. כרמי
לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי מִפֶּתַח בֵּיתִי, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי גֵּרוּשַׁי, לָקַחְתִּי
פּוֹמֶלָה וְתַפּוּחַ-עֵץ. הִכְנַסְתִּי אוֹתָם לְשַׂקִּית-נַיְלוֹן חוּמָה (הַשַּׂקִּיּוֹת
נֶאֱגָרוֹת בָּרֶשֶׁת שֶׁמִּיָּמִין לַמְּקָרֵר) וְיָצָאתִי. תּוֹךְ כְּדֵי יְרִידָה בַּמַּדְרֵגוֹת
נִזְכַּרְתִּי שֶׁבְּנִי הָיָה חוֹזֵר וְחוֹטֵף מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל לִפְנֵי צֵאתוֹ לְבֵית-
הַסֵּפֶר, בְּעִקָּר בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם צִפָּה לוֹ בֹּחַן. חָזַרְתִּי וְלָקַחְתִּי גַּם בַּנָנָה.
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי גֵּרוּשַׁי, נִגַּשְׁתִּי אֶל בֵּיתִי (הַבַּיִת שֶׁלִּי). חָלַפְתִּי עַל
פְּנֵי שְׁכֵנַי, סוֹבַבְתִּי אֶת מַפְתְּחִי בַּמַּנְעוּל שֶׁהֶחֱלַפְתִּי לִפְנֵי כַּמָּה
חֲדָשִׁים, וְנִכְנַסְתִּי לְדִירָתִי.
הָיָה בְּדַעְתִּי לְהַדְלִיק אֶת הַתַּנּוּר, כְּמִנְהָגִי מִדֵּי חֹרֶף. הַתַּנּוּר יָשָׁן,
אָכוּל חֲלֻדָּה. הַטַּבָּעוֹת, שֶׁנִּתְעַקְּמוּ בְּלַהַט הַשָּׁנִים, מִתְפּוֹרְרוֹת.
צִנּוֹרִית הַנֵּפְט סְתוּמָה. רַק אֲנִי יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק הֵיכָן הַסְּמַרְטוּטִים
וְהַסְּפִּירְט, וְכֵיצַד לְשַׁדֵּל אֶת מֶתֶג הַתֶּרְמוֹסְטָט.
אֲבָל מִישֶׁהוּ הִדְלִיק אֶת הַתַּנּוּר לִפְנֵי בּוֹאִי. לֶהָבָה גְּבוֹהָה, צְהֻבָּה,
חִרְחֲרָה בַּמְּכָל הַמְחֻטָּט. חֲבָל. כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְהַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרַי בַּיִת
מְסֻדָּר, חַמִּים, מְגַרְגֵּר כְּמוֹ חָתוּל מִתְחַטֵּא.
|
||||
11. |
בלילה ההוא
03:20
|
|||
|
בַּלַּיְלָה הַהוּא
הִיא אָמְרָה לוֹ שֶהוּא שִמְֹשָה,
שֶאוֹרָהּ וְחֻמָּהּ וְטוּבָהּ
בָּאִים מִמֶּנּוּ.
הוּא אָמַר לָהּ שֶהִיא שִמְֹשוֹ,
שֶאוֹרוֹ וְחֻמּוֹ וְטוּבוּ
בָּאִים מִמֶּנָּהּ.
בַּלַּיְלָה הַהוּא עָלָה יָרֵחַ
שֶלֹּא מָצָא אֶת פָּנָיו הַכְּפוּלִים
בֵּין גַּלֵּי הַיָּם.
|
||||
12. |
כרמי 4
00:08
|
|||
|
לפעמים יש שירים שהם מטעים, שהם מתחילים בדרך אגב, בטון מינורי
|
||||
13. |
על הניסים
04:37
|
|||
|
אֲנִי נִכְנַס לַמִּטְבָּח הֶחָשׁוּךְ
וְלוֹחֵץ עַל הַמֶּתֶג.
אוֹר גָּדוֹל.
אֲנִי מִתְיַשֵּׁב עַל הַסַּפָּה
לְיַד הַכֶּלֶב.
הוּא מִתְהַפֵּך עַל גַּבּוֹ,
מֵרִים אֶת כַּפּוֹתָיו, מְנַהֵם.
בַּחֲדַר-הַשֵּׁנָה,
אֲנִי רוֹכֵן עַל אִשְׁתִּי.
הִיא מְחַיֶּכֶת בִּשְׁנָתָהּ,
מְהַמְהֶמֶת, שׁוּב נִרְדֶּמֶת.
הַאִם אֵינָם מְבִינִים?
חַיּוֹת-אֵשׁ מְמַלְּלוֹת,
מַלְאָךְ-הַמָּוֶת בָּעִיר,
הַמִּזְבֵּחַ בּוֹכֶה –
וַאֲנִי עוֹבֵר מֵחֶדֶר לְחֶדֶר,
לַיְלָה אַחַר לַיְלָה,
וּמוֹנֶה אֶת הַנִּסִים.
|
||||
14. |
כרמי 5
00:10
|
|||
|
כשמת חבר טוב אתה מאבד משהו מבבואתך, מכאן ולהבא תמיד תהיה חסר
|
||||
15. |
עכשיו אני מלון אורחים
03:40
|
|||
|
עַכְשָׁו אֲנִי מְלוֹן-אוֹרְחִים:
רֵיק לְפִי שָׁעָה,
לְפִי דַּקָּה, לְפִי שְׁנִיָּה,
אֲבָל בָּרוּר
שֶׁהַתְּפוּסָה תִּהְיֶה מְלֵאָה.
מַה לַּעֲשׂוֹת בֵּינְתַיִם:
לְהַשְׁאִיר אוֹר בַּכְּנִיסָה?
לְהַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת?
עֵת לִזְכֹּר
(אֶת טַעַם הַקָּפֶה)
וְעֵת לִשְׁכֹּחַ
(אֶת טַעַם הֶעָפָר)
עֵת לָמוּת
(כִּי בּוֹא יָבוֹא)
וְעֵת לָמוּת
(כִּי בָּא).
|
||||
16. |
נאום המשורר
03:49
|
|||
|
אי אפשר להגיד דברים של טעם על כתיבת שירים (מתוך ראיון רדיו)
מִסְכֵּן, מַלְאָךְ הַמָּוֶת,
הוּא לֹא יוֹדֵעַ לְשַׂחֵק בְּמִלִּים,
לַעֲשׂוֹת חַיִּים.
|
||||
Tet Israel
ט' הם:
יובל יבנה
חגי נחתומי
נועה שמר
יובל ליבליך
דולב סולומון
If you like Tet, you may also like:
supported by 6 fans who also own “Tet”
כולם דיברו על "לווי אותי", וזה באמת שיר מצוין, אבל "אבוא בגבורות אדיר" ו"קשה בלילה" טובים לא פחות, ו"שחרית" פגז ענק.
go to album
עושי הסיכומים
by Noa Shemer נועה שמר
supported by 5 fans who also own “Tet”
שיר פשוט, שיר מושלם, שיר פשוט מושלם! מילים מדהימות, לחן מדוייק שנכתבו ע"י שמר אחרת, אבל הביצוע משובב נפש של נועה הופך את השיר לשלה לחלוטין. "כן או לא אולי" אותה דילמה עתיקה שמלווה אותנו, מהיום בו אנחנו מתחילים בתהליך החיפוש והגילוי, טבע, אהבה. חיים ומוות. הליווי המוסיקלי והקולי הופך את השיר לממכר ומשכר.
go to album
The Seattle band work around the edges of shoegaze and dream pop with a rare sense of clarity and momentum.
go to album
Every Bird Ever [Album]
by Ilithios
The new record from Brooklyn indie group Ilithios is full of big-hearted songs with the hooks to match.
go to album
This Could Be Texas
by English Teacher
The UK upstarts' debut veers from sunny, psychedelic folk to bristling post-punk with reckless abandon without ever missing a beat.
go to album
Move To The Trees
by Winter McQuinn
Winter McQuinn mixes soft rock and psychedelic folk for a sound reminiscent of classic pop purveyors like Cut Worms and the Lemon Twigs.
go to album
The Canadian trio's knack for writing bangers plots a steady course through the maelstrom.
go to album
